כיום במאה ה21 אנחנו חיים בעולם של שפע . שפע גירויים , שפע אפשרויות, שפע חומרי.

הרבה  אנרגיות מושקעות במהלך החיים  בחיפוש הבחיר הנכונה מתוך ההיצע הרב הקיים.
אחד הדברים החשובים בתהליך גידול וחינוך ילדים זה לאפשר להם בחירה וללמד אותם לבחור נכון כדרך התמודדות בחיים..

צריך להבחין בין בחירה לבין חוסר גבולות ."תעשה מה שאתה רוצה" ,או אקט של פינוק "תקבל כל מה שאתה רוצה" זה לא ניקרא בחירה.

כשמדברים על בחירה מדברים על מסר מרכזי שלמעשה משדר לילד זכותך לבחור אנחנו נשתדל לעמוד  מאחורי הבחירות הללו.
יחד עם זאת אם הבחירות עשויות לסכן אותך או לפגוע בך אנחנו נשים את הגבול.

את המסר הזה ניתן להתחיל לשדר בסביבות גיל שנה וחצי כשהילד   רוכש אמון  בסיסי  בסביבתו הקרובה ומתחיל להבין שהוא ישות נפרדת מהוריו ומהסביבה.

תהליך הבחירה צריך להתנהל בהתאם לגילו וליכולות התפיסה של הילד.

בשלבים הראשונים הבחירה צריכה להיות מתוך אפשרויות מאד מצומצמות כשאנחנו בוחרים את האפשרויות  ומאפשרים לילד לבחור אחת מהן. לדוגמה: אתה רוצה ללבוש את המכנס הכחול או האדום.? מה תירצה לאכול  תפוח או בננה.?  לא שואלים שאלה כללית מה תירצה לאכול ? ילדים בגילאים הללו אינם יכולים להכיל שאלה כזו הם לא מסוגלים לדמיין את מגוון האפשרויות שעומד מולם ואז יתכן והם יבחרו משהו שיעלה  בראשם באותו רגע ולא בהכרח יתאים או לא יהיה חלק  ממגוון האפשרויות שהתכוונו אליהם.

הבחירה צריכה להיות  בתוך מסגרת וגבולות על מנת שהילד לא ירגיש שהוא הולך לאיבוד.

הדרך היא לא לזרוק לילד אופציות ולתת לו להתבלבל אלא להסביר לו את כל אחת מהאפשרויות העומדות בפניו ולאפשר לו את הבחירה מבלי להתערב בה.

כאשר אנחנו  בוחרים בשביל הילד או מבטלים באופן קבוע את הבחירות שלו אנחנו גורמים לו לאבד את הביטחון ביכולות שלו ובשיקול הדעת שלו.

בתהליך הבחירה הימנעו מביקורת הפחיתו בחשיבות השגיאות.

גם כאשר הבחירה מוטעית (בהנחה שזה לא מסוכן או מסכן) צריך לתת לילד להתמודד עם התוצאות שלה. מכישלונות לומדים לא פחות מאשר מהצלחות !!!!

צריך להבין שבגילאים שנתיים- חמש הילדים בונים את הנפרדות שלהם מההורים, הם בודקים את הכוח שלהם (מאד דומה למתבגרים).כאשר לא נותנים להם תחושה של עצמאות ושמאמינים בהם, לא מחזקים להם את הביטחון הם מגיבים  בתוקפנות (זו הדרך שלהם   להוכיח את כוחם.)