תקופת המאה ה21 או כפי שניתן להגדירה התקופה הפוסט מודרנית מתאפיינת בשינויים מואצים  בכל תחומי החיים. (אורחות חיים, עבודה, חינוך, מגורים, מבנה משפחה…..) ויש לכך השלכות מאד משמעותיות על תפיסת מודל ההורות וחינוך ילדים, מערכת היחסים בין ילדים להורים , ציפיות ודרכי התמודדות.

הרצון להיות הורה מושלם ולגדל ילדים מוצלחים, הישגיים ויצירתיים אל מול התובענות  האינסופית של החיים בעידן המודרני יוצרים קונפליקטים ,דילמות והתמודדויות לא פשוטות.

רגשי האשם והקונפליקטים יצרו אצל ההורים צורך חזק בפיצוי , ההורים עסוקים מאד בלרצות את הילדים וזה הביא  לחיזוק כוחם והעצמתם של הילדים מעבר למה שהם מסוגלים להכיל.

הילדים היום  הם מעצמה , הם כוח קניה משמעותי,פרסומות ותוכניות טלוויזיה פונות אליהם הם חשופים ומודעים לזכויות שלהם וזה נותן להם המון כוח שלא תואם את גילם וצרכיהם ויוצר המון תסכול.

המצב הנוכחי  הופך את ההורים  והילדים למאוד מבולבלים.
ההורים  מגיעים הביתה עייפים ומותשים מהצורך לתפקד ולהתמודד בעולם של תחרותיות ושינויים בלתי פוסקים. הם חשים רגשי אשם על כך שלא תמיד הם פנויים  לצרכי הילדים. ריגשי האשם יוצרים תסכול וצורך לפצות שמקשים על  ההורים לעמוד בסמכותיות מול הילדים.

הילדים  מנגד חווים חוויה מבלבלת  ומפחידה: מצד אחד משדרים להם שיש להם הרבה כוח  ומצד שני הם מרגישים שמי שאמור להגן עליהם ולכוון אותם חש עייף ומבולבל ולא תמיד  משדר מסרים ברורים ועקביים.

נוצר מצב שהילדים התחזקו והמבוגרים נחלשו, חלה התערערות  של הסמכות ההורית, הורים לעיתים מתנהגים כחברים של הילדים .(מעשנים יחד נרגילות, אימהות מתלבשות כמו ילדות , ילדות כמו אימהות..). יש הרבה בלבול.

כיצד בכל זאת ניתן להתמודד עם האתגרים שמזמנת לנו התקופה הפוסט מודרנית או  כיצד ניתן להחזיר את הסמכות ההורית?

1.צריך להבין שמשפחה היא לא מערכת דמוקרטית , היא גוף הירארכי שמחנך לדמוקרטיה.
המערכת צריכה להיות מבוססת על הבנת צרכי הילד,כבוד ואמפטיה.

2.ההורים צריכים ליצור לעצמם מערכת  משותפת וברורה של ציפיות ודרכי התמודדות עם חינוך הילדים.
המסרים המועברים לילדים: מה מותר ומה אסור, צריכים להיות  ברורים ועקביים . זה מונע הרבה תסכול ואכזבה. מסגרת של סדר וגבולות חשובה מאד להתפתחותו של הילד. הגבולות נותנים תחושה של ביטחון, הכלה, אכפתיות, ואוריינטציה למה מצופה ממני.

3. חשוב לשדר לילד שסומכים עליו, אם לא נסמוך עליו ולא נשדר לו שיש גם לו על מי לסמוך נאבד אותו.

4. בעידן הפוסט מודרני אין הפרדה בין בית לסביבה , בין חוץ לפנים. החוץ כל הזמן חודר הביתה מציף  ומגרה.אנחנו מאבדים שליטה על התכנים שהילדים נחשפים אליהם. חשובה מאד תיקשורת פתוחה על מנת להיות מודע לתכנים שהילד נחשף ולאפשר לו להבין ולהכיל אותם.

להורים תפקיד חשוב בויסות הגירויים בין העולם החיצוני התחרותי לבין עולמם הפנימי והיכולות של הילדים.
עודף גירויים  מעייף ויוצר בלבול ושחיקה.(הפרעות קשב וריכוז-לא תמיד זאת הפרעה נוירולוגית , לפעמים זה נובע מעומס ריגשי וגרייה מציפה.)

5.כחלק מפיתרון למצב המתסכל  יש נטייה לעבור  לגישה חינוכית מעשית  חיפוש פתרונות במקום ניהול דיאלוג , הקשבה ושיתוף.

חשוב להקשיב לחוויה של הילד, להקשיב למסרים שקולט ולעזור לו בפירוש ובהבנה.

6.חייבים לדעת להבחין בין ההתנהגות שלנו לרגשות שלנו ובין ההתנהגות שלנו לצרכים שלנו.
וכנ"ל לגבי הילדים להבחין בין ההתנהגות שלהם לצרכים שלהם ולרגשות שלהם.
צריך להבין איפה לא מקבלים מענה לצרכים.נכון גם לגבי ההורים וגם לגבי הילדים.
הסמכות ההורית  יכולה לצמוח ממקום של הבנת צרכי הילד, כשהילד מרגיש שמבינים אותו נותנים לו כבוד ונותנים לו כלים להתמודד עם התסכולים תיבנה  התחושה של יש לי על מי לסמוך וזה המסמך המאשר את הסמכות.(סמכות ממקום של לסמוך ולא ממקום של כוח)
לא תמיד חייבים לספק את הצורך אבל הבנת הצורך חשובה !!!

7. צריך לכבד את רצונות הילד אבל לא חייבים לספק אותם, במידה ולא חושבים שנכון  או מתאים לספק צריך להסביר למה לא. אלה הם הגבולות.

8.השגחה במקום מרחק: -בעבר הגישה הייתה מבוססת על עיקרון המרחק-דיסטנס.
בעבר הייתה חשיבה שמורה או הורה מאבד את הסמכות כאשר הוא מתקרב לילד. גישה זו אינה מקובלת  היום ברור שהריחוק פוגע בקשר ובאמון. היום אנחנו מדברם על השגחה  ) נוכחות  הורית, מבוגר אחראי..). ההשגחה היא להיות שם בשבילם.  לדעת ,להיות מעורב , לשמור  מבלי  לפלוש .לתת להם את התחושה שיש על מי לסמוך.

9.תגובות שקולות .לא להגיב מתוך לחץ וכעס.  להיות מודע לרגשות שלנו להשהות את התגובה ולהגיב באופן שקול ומכובד.

לסיכום, אחת מהמשימות  ההוריות המאתגרות  בעולם המודרני היא  יצירת תחושת יציבות וביטחון בעולם תחרותי ומשתנה שתאפשר  למידה צמיחה והתפתחות תקינה לילדנו.

הילד זקוק בבית למרחב מוגן :מעטפת הגנה רגשית, פיזית ומנטלית  ותפקידם של ההורים לספק לו אותה.
המסר בסמכות החדשה הוא אתה כהורה אינך יכול לשלוט על הילד אלה רק על עצמך.
השליטה העצמית מתבטאת בנחישות, תגובות מדודות ברורות  ועקביות. ההתמדה היא זו  שתיבנה את הסמכות.